פרסונליזציה של דף האינטרנט דרך אנליטיקס

גוגל אנליטיקס מספק לנו מידע על התנהגות הגולשים באתר שלנו, ועל בסיס מידע זה אנו נוקטים בפעולות לאופטימיזציה של התנועה באתר. האופטימיזציה היא לרוב אופטימיזציה אוחרת, או אופטימיזציה שתשפיע רק על ביקורים עתידיים. עם זאת, יש לנו אפשרות לבצע אופטימיזציה בזמן אמת בהתאם למידע שיש לנו על המשתמש דרך גוגל אנליטיקס.

כידוע, גוגל אנליטיקס שותל מספר עוגיות ב-SESSION של המשתמש. באמצעות מספר שורות קוד פשוטות אני יכול לגשת למידע הזה ולהשתמש בו אונליין. להלן דוגמא של הצגת תוכן שונה למשתמש אשר זהו ביקורו הראשון באתר, לבין משתמש חוזר, באמצעות PHP:

if ($_COOKIE["__utma"]=="")

{echo "Welcome to our site!";} else

{echo "Welcome back!";}

השורה הראשונה בודקת את קיומה של של העוגיה utma, בה גוגל אנליטיקס מוסיף את המידע לגבי היסטוריית הביקורים של המשתמש. אם העוגייה אינה קיימת, משמע שזהו הביקור הראשון של המשתמש (או שהעוגייה הקודמת נמחקה – ראו הבהרה בסוף הפוסט).

איזה תוכן אפשר להוסיף עבור משתמש חדש?

• להוסיף DIV צף עם כמה מילים על החברה או על השירות
• הצגת סרטון וידאו
• הוספת קוד רמרקטינג מאדוורדס עבור מבקרים חדשים/חוזרים

רגע, זה לא CLOAKING?

לא, CLOAKING הוא בבסיסו הצגת תוכן שונה למנוע חיפוש בהתאם ל-USER AGENT – הרובוט של גוגל ושל מנועי חיפוש אחרים. במקרה זה, אנו מציגים גרסאות שונות למשתמש בהתאם להיסטוריית הביקור שלו באתר. זוהי פרקטיקה ידועה באתרי אינטרנט. עם זאת, אין צורך להגזים (ובטח ובטח שלא לבצע REDIRECT באמצעות JavaScript לעמוד אחר).

בדיקת הביקור האחרון של המשתמש והצגת תוכן בהתאם

utma נשמרת בדפדפן של המשתמש ומתעדכנת בכל פעם שהוא מגיע לאתר. בין היתר, העוגייה שומרת את תאריך הביקור האחרון של המשתמש. באמצעות מידע זה, תוכלו להרחיב את אפשרויות האופטימיזציה שלכם. אם למשל ביצעתם שינויים מרחיקי לכת באתר, תוכלו לקבוע כי הודעה מסוימת תוצג למשתמשים שלא הגיעו לאתר החל מיישום השינויים.

לשם כך נצטרך לקבל יותר נתונים מעוגיית utma. נמשיך עם PHP ונפצל את תוכן העוגייה למשתנים (שורת הקוד הבאה היא בהשראת פוסט זה):

list($domain_hash, $random_id, $time_initial_visit, $time_beginning_previous_visit, $time_beginning_current_visit, $session_counter) = explode(".", $_COOKIE["__utma"]);

זמני הביקור באתר נשמרים כחתימת זמן ב-UNIX (בשניות), וההפרש ביניהם הוא שיקבע האם הפעם האחרונה שהמשתמש הגיע לאתר היתה לפני ה-20 במאי (או בשפת הזמן של יוניקס: 1337490000). במידה והתנאי מתקיים, נציג למשתמש הודעה עם קישור שיפנה אותו לדף שמציג את החידושים:

if ($time_beginning_current_visit<1337490000) 

echo "Please click here to see what's new in our website: <a href=\"whats-new.php\">Article: What's New</a>";

במקרה הנ"ל, אם חתימת הזמן של הביקור הקודם קטנה מחתימת הזמן של ה-20 במאי, משמע שהביקור האחרון היה מוקדם יותר, המשתמש יקבל את ההודעה על השינויים עם הקישור.

כדי למצוא את חתימת הזמן ב-UNIX, אתם יכולים להקליד את התאריך המבוקש ולהמיר אותו באתר זה.

 מספר הערות לגבי היישום של הנ"ל

• העוגייה utma נשמרת לאורך שנתיים מהביקור הראשון של המשתמש או עד למחיקתה. סביר להניח שהאחרון יתרחש קודם. כמו כן, היא רלוונטית לדפדפן הספציפי בו משתמש הגולש. המחשב בבית, בעבודה והאייפד – בכל אחד מהם יש עוגיות אחרות (להרחבה אפשר לקרוא את הפוסט שלי כאן). לפיכך קחו בחשבון שהיעילות של השימוש בעוגיית utma היא מוטלת בספק ותלויה בהתנהגות המשתמש שלכם.
• את הקוד הנ"ל יש להריץ לפני טעינת הדף. במידה ותריצו את הקוד לאחר טעינתו (באמצעות AJAX לדוגמא), גוגל אנליטיקס יספיק ליצור עוגיית utma חדשה/לעדכן את העוגייה הקיימת. במקרה זה, התנאים שקבעתם לא יתקיימו.
• פרסונליזציה היא עולם ומלואו. מעבר לקודים הנ"ל שטובים לשינויים מקומיים, יש שירותים שמעניקים אפשרויות נרחבות הרבה יותר. BTBUCKETS הוא אחד מהם.

רמת הקושי של הטקסט בעיני גוגל

חלקכם וודאי מכיר את כלי החיפוש הנוספים שגוגל מציע בסרגל הצידי. בפוסט זה אסקור את אפשרות ה-Reading Level, שמציגה את רמת הקושי שגוגל מייחס לטקסט בדף. יצוין כי פונקציה זו אינה תקפה עבור דפים בעברית אלא עבור אנגלית בלבד.

כאשר אתם עושים חיפוש בגוגל ולוחצים על Reading Level, גוגל מציג לכם את התפלגות רמת הקושי של הטקסטים שעולים בתוצאות החיפוש. ביכולתכם גם לצמצם את החיפושים כך שרק טקסטים ברמה מסוימת יופיעו בתוצאות החיפוש:

דוגמא לשימוש ב-Reading Level בגוגל

כיצד אפשרות זו עשויה  להיות שימושית עבורכם? ביכולתכם להעריך את הרמה של התוכן שגוגל מייחס לכל האתר ומנקודה זו להסיק על איכות האתר שלכם, או על היעילות של החלפת קישורים או הופעה במאמר באתר זה או אחר. אם גוגל רואה את התוכן באתר כתוכן ברמה נמוכה שמתאימה לילדים בכיתה ד', הדבר בעייתי מבחינת קידום האתר שלכם ובעייתי עבור החלפת קישורים עם אתר יעד.  באפשרותכם להשתמש בפקודה SITE כדי לקבל תמונת מבט כוללת על האתר:

Reading Level SEOMOZ.org

Reading Level Searchengineland.com

הואיל והפקודה SITE כוללת גם את הסאב-דומיינים ותכנים אחרים שמופיעים באתר שעלולים להטות את הניקוד שמקבלים המאמרים באתר, ביכולתכם להתמקד רק בדף אחד מסוים.

Reading Level – single page Searchengineland

עשו זאת עבור 10 מאמרים שונים המופיעים באותו אתר וכך תוכלו לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי איכות התוכן בעיני גוגל.

גוגל לא מבהירה מהם המשתנים הנלקחים בחשבון בקביעת רמת הקושי של הטקסט. אך סביר להניח שגוגל עושה שימוש בפרקטיקות שנהגו באקדמיה לקביעת רמת הקושי של הטקסט בארה"ב כגון מבחן פלש-קינסייד וכן מודלים נוספים שפותחו בגוגל. ברמה הכללית, רמת הטקסט תכלול משתנים כגון שגיאות כתיב, שימוש בסלנג, אורך משפטים, אוצר מילים וכד'. שימו לב – אין במבחן זה לבדוק את הרלוונטיות של הטקסט לתוכן שלו, אלא בדיקה שרירותית של רמת האנגלית וקלות הקריאה.

ביטול הרוטציה של המודעות באדוורדס – עוברים לרמי לוי

גוגל – הגזמתם. יש גבול לכמה אפשר לשחק עם אדוורדס.

לפני שבועיים, גוגל הודיעה על הרחבת ההתאמה למילות מפתח בהתאמה לביטוי ובהתאמה מדויקת, כך שהטיות של רבים/רבות ושגיאות כתיב יפעילו גם הן את המודעות (תכונה שהייתה קיימת רק במילות מפתח בהתאמה הרחבה עד כה). אך גוגל, שאגב יפה מצידם שהשאירו זאת כאופציה, הפעילו זאת באופן אוטומטי והעלתה את הסעיף למפרסמים אינטרנטיים ברחבי העולם.

הרחבת ההתאמה לביטוי והתאמה מדויקת באדוורדס

היום הודיעה גוגל על הודעה מפוצצת ביותר – ביטול הרוטציה של המודעות. מה הכוונה? אם עד היום רציתם להריץ מודעות בתחלופה שיוויונית (מה שנקרא בהגדרות סובב: הצג מודעות בצורה שווה יותר או - Rotate Evenly), כעת גוגל לא מאפשרת זאת לאורך זמן. רק במשך 30 יום לאחר הוספת מודעה/מודעות חדשות לקבוצת המודעות, המודעות ירוצו באופן שיוויוני. לאחר מכן, אוטומטית תועבר האופטימיזציה להשגת מספר קליקים רב יותר (אלא אם כן בחרתם מראש אופטימיזציה לפי המרות). יצוין שגם אם בהגדרות שלכם אתם עדיין יכולים לבחור את האפשרות לתחלופה שיוויונית, הכוונה למעשה היא רוטציה ל-30 יום בלבד. כמו כן, לאחר ששיניתם/הוספתם, התחלופה השיוויונית תתקיים רק עבור קבוצת המודעות הספציפית בה נעשה השינוי, ולא ברמת הקמפיין. אם בחרתם מראש אופטימיזציה לפי קליקים, אז לא יהיה שינוי בהגדרות הקיימות שלכם.

ההודעה שקרוב לוודאי נחשפתם אליה בחשבון האדוורדס שלכם המודיעה על השינוי בתכונת הרוטציה של המודעות

כמובן שזו התערבות בוטה וגסה בחופש של המפרסמים. אני מריץ מודעות דיספליי כאשר ההרצה השיוויונית מאפשרת לי לבצע קמפיין מיתוגי מורכב עם מסרים שונים, ללא קשר לכמות הלחיצות (מה שמעניין את גוגל כמובן). גם עבור מודעות חיפוש, אני משאיר לעיתים לאורך זמן הצגה שיוויונית של מודעות כדי לקבל החלטה מושכלת יותר בהמשך הדרך.

אז אנא ממך, אלגוריתם סמנטי כל יכול שבכוחו לזהות את הסנטימנט של התוכן המופיע בפוסט זה – אני לא אוהב את השינוי שלכם גוגל. להזכירכם אדוורדס הוא שירות בתשלום ולא תוצאות אורגניות בהן אפשר לעשות כל מה שמתחשק. אם פגעתם לי בשירות, תורידו את המחיר. או שאני עובר לרמי לוי.

המדרגים של גוגל – וכעת ההסבר

לאחר ההדלפה של המסמך המתאר כיצד גוגל עושה שימוש במדרגים אנושיים עבור תוצאות החיפוש, כעת מגיעה באיחור אופנתי ה"הבהרה" של הרס"ר של האינטרנט, מאט קאטס. בוידאו המעניין הוא מתאר כיצד בגוגל עושים שימוש במדרגים אנושיים וכיצד הם מסייעים למהנדסים של גוגל בבדיקות האיכות של השינויים באלגוריתם. תבלו.

איך להתקין Breadcrumbs שיופיע כ-Rich Snippet

גוגל, במסגרת האמנה לשיפור השירות, מוסיפה לעמוד תוצאות החיפוש פרטים נוספים על הדף. בין הפרטים אפשר למצוא לפעמים כוכבי דירוג, תמונות של הכותבים של מאמר זה או אחר, מספר הפריטים המופיעים בדף, תאריך של כתיבת התוכן וכד'. אלו ידועים בשם Rich Snippets והוכח (לפחות על ידי) שיש להם השפעה חיובית על אחוז ההקלקה. אחד מהריצ' סניפטס הקיימים הוא הניווט לדף באתר שעולה בתוצאות החיפוש. הניווט ידוע בשם "פירורי לחם" (breadcrumbs). בפוסט זה אסביר כיצד ניתן לעשות זאת עבור האתר שלכם ולהגיע לתצוגה יפה ומקצועית יותר בתוצאות החיפוש, אשר תשפיע באופן חיובי על ה-CTR.

ראשית, שימו לב לדוגמא הבא מאתר דוקטורס – ראו כיצד מופיע הניווט שבדף בתוצאות החיפוש בצורה אלגנטית ביותר, וראו כיצד מופיע באתר עצמו:

דוגמא להופעה של פירורי לחם בתוצאות החיפוש

הצגת פירורי הלחם באתר

שימו לב שדוקטורס לא היו צריכים לעשות שום דבר מיוחד בשביל זה – כפי שאנחנו יודעים היטב, גוגל אוהבים אתרים גדולים וממותגים, ולפיכך מצ'פרים אותם בכל מיני הטבות. אחת מהן, היא פענוח עצמאי של ארכיטקטורת האתר לצורך סריקה טובה יותר. במקרה הנ"ל, גוגל מפענחת את פירורי הלחם ומציגה אותם בתוצאות החיפוש.

עם זאת, גוגל מאפשרים גם לבעלי אתרים קטנים לסייע לגוגל בפענוח הארכיטקטורה על ידי הוספת מרק-אפ ל-HTML בדמות Microdata, שמטרתו לתת ביטוי סמנטי לתוכן באתר. פרקטית, אנו עוטפים את האלמנטים של ה-HTML ב-attributes שונים, שמסמנים למנועי החיפוש את המשמעות של אותו התוכן.Schema.org, אם טרם שמעתם, אמורה להפוך בשנים הקרובות לתקן האחיד של שפת המיקרו-דטה, בהיותה מבוססת על הסכמתם של שלושת מנועי החיפוש הגדולים (גוגל, בינג, יאהו).

בואו נראה דוגמא איך עושים זאת. מאחר והיישום של schema הוא מעט יותר מסובך, אסביר קודם כיצד ליישם זאת במהירות עם שפת מייקרו-דטה אחרת, RDF, שגם היא נתמכת על ידי גוגל ומנועי חיפוש אחרים.

פירורי לחם ב-RDF

הקוד הבסיסי הוא כלהלן:

<div xmlns:v="http://rdf.data-vocabulary.org/#">

<span typeof="v:Breadcrumb">

<a href="http://www.example.com/" rel="v:url" property="v:title">

Home

</a> ›

</span>

<span typeof="v:Breadcrumb">

<a href="http://www.example.com/forums" rel="v:url" property="v:title">

Forums

</a> ›

</span>

<span typeof="v:Breadcrumb">

<a href="http://www.example.com/forums/diet" rel="v:url" property="v:title">

Health Forums

</a> ›

</span>

Diet and fibers forum

</div>

שימו לב שכל קישור עטוף בתגית SPAN – אשר אינה משפיעה על המראה של הטקסט כל עוד אנו לא משנים את העיצוב. כמו כן, הוספנו attributes בתוך התגית של הקישור.

כדי לבדוק את תקינות הקוד, אתם מוזמנים להעתיק ולהדביק אותו ב-Rich Snippet Testing Tool של גוגל. שם תוכלו לקבל תצוגה מקדימה של פירורי הלחם.

שתי הערות חשובות:

• שימו לב שאתר הבית לא יופיע כ-Home, לחילופין, יופיע שם הדומיין. אם תשנו את ה-URL של החלק הראשון בפירורי הלחם ל-URL שהוא לא דף הבית, הוא יופיע בתצוגה המקדימה בכלי של גוגל. שימו לב שבתצוגה המקדימה יש חץ אחד בהתחלה שנראה לכאורה ריק כי לא מופיע לפניו כלום. כאשר המיקרודטה יהיה LIVE – יופיע לפניו הדומיין של האתר, כפי שאתם רואים בצילום המסך של אתר דוקטורס.
• במייקרו דטה של פירורי הלחם אין להוסיף את הדף הנוכחי בו צופה המשתמש. אם אתם מעוניינים, מטעמים של חוויית משתמש, כן להציג את הדף הנוכחי בפירורי הלחם, אז ניתן להוסיף זאת ללא קישור וללא עטיפת הטקסט ב-SPAN עם המייקרו-דטה. ראו בדוגמא לעיל את הטקסט הצבוע בירוק.

פירורי לחם Schema.org

כפי שכתבתי לעיל, היישום בסכימה אינו פשוט כמו RDF. ב-RDF אפשר פשוט להוסיף אובייקט של פירורי לחם וגמרנו את העבודה. בסכימה, פירורי הלחם נמצאים בתוך אובייקט מקונן של webpage. לפיכך, קודם עלינו להצהיר על הדף שלנו שהוא webpage, ורק לאחר מכן נוכל להשתמש במיקרודטה של פירורי לחם. היישום דורש קצת יותר עבודה כי צריך להוסיף attributes לתג ה-Body ויש לכך השלכות על ההגדרות הבסיסיות של כל האתר (מלבד כאשר אתם מתחזקים אתר HTML טהור – אני מקווה מאוד שלא). למי שמעוניין ללמוד כיצד ליישם זאת על ידי schema.org, מוזמן להציץ כאן: http://schema.org/WebPage

אם אתם נתקלים בבעיה אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ואנסה לסייע.

מעקב בגוגל אנליטיקס והשימוש במגוון פלטפורמות

אחת הבעיות הגדולות שיש בניתוח הנתונים בגוגל אנליטיקס היא הטייה הרבה של מספר המבקרים והביקורים האמיתי, והטראפיק וההמרות שהביא כל קמפיין. כידוע, גוגל אנליטיקס מאחסן בתוך העוגייה את המידע על המשתמש שמבקר באתר לשנתיים ימים. כך אנליטיקס יכול להבדיל בין מבקר חדש לישן. עם זאת, העוגייה קיימת עבור פלטרפורמה אחת, ולדפדפן אחד. לדוגמא, אם בערב שוטטתי בבית באייפד באינטרנט ולחצתי על מודעה בגוגל שהובילה אותי לחנות מסוימת, את הרכישה אני יכול לסיים בבוקר למחרת במחשב השולחני בבית כאשר אני מחפש את השם של החנות בגוגל. כך, הרכישה תיזקף (או בשפת האנליטיקס – attributed) לחיפוש שם המותג בגוגל ולא למודעה. אותו דבר יכול להתרחש גם הייתי מחליף בין דפדפנים באותו מחשב בדיוק. וזה קורה, כל יום.

זה כמו למצוא פתרון בקשר בין אופליין לאונליין, כשעושים שימוש בשדה של "היכן שמעת עלינו?". בעולם הטבלטים החדש זה לא יעבוד. אף אחד לא ישאל אותך באיזה מכשיר צפית בנו לראשונה והאם הגעת דרך מודעה. צריך, כמו תמיד, למצוא פתרון טכנולוגי לבעיה.

גוגל מודעת לבעיה זו ולאחרונה מעלה לאוויר – בכנסים ודיבורים – רעיון לפתרון חדש. פתרון זה על פניו משנה את מדיניות הפרטיות שלה לפיה גוגל אנליטיקס לא אוסף פרטים אישיים על המשתמש. ההצעה היא כזאת: כאשר משתמש יתחבר לאתר (logged in), בעלי האתר יוכלו להזריק קוד שמזהה את המשתמש – סוג של SESSION ID, אבל שיהיה קבוע ויחולץ מתוך הדטהבייס של האתר (נכנה אותו קוד מזהה). כך, כאשר משתמש יתחבר לאתר, לא משנה מאיזו פלטפורמה או איזה דפדפן, אתה תוכל ליצור מעקב סדיר של המשתמש באתר באמצעות הקוד המזהה ולהבחין בין משתמש ישן שרק החליף פלטפורמה (מחשב/טאבלט) לבין מבקר חדש באמת.

כידוע, גוגל מצהירה כי פרטים אישיים לא נאספים על המשתמש, כגון (ובעיקר) כתובת IP. הארץ, העיר, הדפדפן, הרזולוציה – כולם כן נשמרים, אך באופן אנונימי ולא מיוחסים למשתמש זה או אחר ( אי אפשר להצביע על משתמש אחד עם הנתונים הנ"ל, לא כל שכן לדעת מהי כתובת ה-IP שלו).

אז נכון, אפשר לומר, במה שונה הרעיון החדש מהעוגייה של אנליטיקס? השוני הוא, שבפעם הראשונה גוגל תיתן למנהלי האתר אפשרות ליצור קשר בין נתוני האנליטיקס האנונימיים כביכול, למשתמש ספציפי. לא ידוע בדיוק כיצד גוגל הולכת ליישם את הרעיון, אך באופן תיאורטי, אני אוכל לקבל נתונים על התנהגות גולש בודד באתר, ולייחס אותו מייד לקוד המזהה שלו, ומשם לדטהבייס.

לי אישית יש בעיה עם כמות המידע שאנו חולקים עם אתרים שונים ברשת. הפתרון הנ"ל נשמע כמו מדרון חלקלק. הרבה יהיה תלוי באופן היישום והמחסומים שיהיה על הדבר. בואו רק נסכים שהוספה של פסקה ב"מדיניות פרטיות", כפי שגוגל מבקשים עבור גוגל אדוורדס בדפי נחיתה עם טפסים, זה ממש לא מספיק.

אורך ה-Anchor text בקישורים

כתבה מעניינת מאוד בעיני פורסמה היום ב-SearchEngineWatch, והציגה מיפוי של שימוש ב-Anchor בלינקים המקשרים ל-650 אתרים. המחקר נעשה באמצעות חברת קונדקטור, שנותנת שירותי תוכנה ל-SEO, ומשם כנראה השיגה את המידע. סה"כ – נעשה מיפוי של מעל ארבעה מיליון לינקים.

המסקנה המרכזית של המיפוי היא ש-53% אחוז מהקישורים הם באורך 1-3 מילים, כאשר לינק של מילה אחת תופס 19% מהנתח:

נתון מעניין נוסף הוא ש-21% מהאנקורים באורך 1-3, היה אנקור ללא טקסט, עם טקסט ג'יבריש, או עם "לחץ כאן". לפיכך הוגדר בכתבה כאנקור "זבל".

אני חושב שזהו נתון מעניין מאוד. ראשית כל מעיד על כך שאין Best Practice חדש עם בניית האנקורים עם כל השינויים של גוגל. גוגל היא זו שצריכה להתאים את עצמה למציאות ולא אנחנו אליה. לפיכך, אנקור של 2-3 מילים הוא עדיין לגיטימי לגמרי, בטח ובטח כאשר יש קשר בינו לבין התוכן המקושר. הסיגנל הזה עדיין תקף.

שנית (או: לעומת זאת) מעיד על חוסר יכולתה של גוגל להפיק מידע איכותי מהאנקור טקסט לבדו. עם 50% מהאנקורים עם 1-3 מילים, גוגל נאלצת לבחון את הטקסט שמקיף את הקישור. לפיכך, אם אתם בונים קישור, זכרו להקיף אותו בתוכן איכותי ורלוונטי לדף המקושר.

זהו, אין לי יותר מה להגיד על זה מלבד שזה מעניין מאוד לראות נתונים שמלמדים על ההתנהגות של האנשים ברשת.

• קישור לכתבה המקורית (ראיתם? שלוש מילים בלבד!)

לזה אני קורא תנועה איכותית לאתר

השבוע קיבלתי תנועה אורגנית איכותית לאתר. מישהו חיפוש שומשום מתוק בתמונות, והגיע לבלוג על שיווק באינטרנט והיישר לפוסט על פרסומות ביוטיוב. מקווה שהוא למד דבר או שניים על העולם שלנו ואולי אפילו הצית במוחו רעיון מדליק. בכל מקרה – את/ה מוזמן/ת להישאר!

מתוך פגישה של צמרת גוגל

וידאו מעניין מאוד יצא מתוך בית היוצר של גוגל – צילום חי של פגישת עבודה של הצוות האמון על פיתוח ושדרוג האלגוריתם. חברי הוועדה כוללים את כל הפרופסורים  התותחים הכבדים בתחום של שליפה וניתוח החיפושים (queries), ועשרות מהנדסים יושבים סביב. קצת נראה כמו ישיבה צבאית של גנרלים עם מלא חפ"שים מסביב. ומי עוד נמצא שם? כמובן, הרס"ר הנוקשה של הרשת, רב נגד מאט קאטס.

הפגישה דנה בסוגייה של תיקון באלגוריתם הנוגע לניתוח טעויות כתיב בביטויי חיפוש ארוכים במיוחד (מעל 10 מילים). נישה מאוד קטנה אבל כרגיל – האמריקאים יודעים לעשות זאת בגדול. גוגל מציגה את האופן שבו נעשה ניתוח של המידע באמצעות סימולציות על חיפושים אמיתיים.

כמה דברים שאני מצאתי כמעניינים יותר ומעניינים פחות על דרך העבודה של גוגל, שנותנת קצת חומר למחשבה:

• 1:27 – פנדו נאיאק (Pandu Nayak) מזכיר שההקשר (context) הוא בדרך כלל נמצא בתוך שלוש מילים, כי משתמשים בטריטגרם (ביטוי של שלוש מילים) עבור ה-string. נראה שגוגל בודקת את תיקון טעויות האיות בפרט ואת הביטויים בכלל כצירוף של שלוש מילים. הדבר נאמר במענה לדברי המתכנת שאומר כי הבדיקה של האיות נעשית על פני חמש מילים, ולא עשר מילים רצופות.
• 1:40 – גוגל אומרת שיש על המסך משתתף בוידאו קונפרנס שנמצא בגוגל חיפה.
• 2:35 – האלגוריתם של גוגל לוקח בחשבון את זמן העיבוד והטעינה של התוצאות במידת הזמן שמושקע במתן התוצאות.
• 4:33  - Spell servers וגוגל סג'סט: כאשר אנו כותבים את הביטוי, גוגל שולחת את ה-query לשרתים שאמונים על האיות והכתיבה. גוגל אוגרת את חיפושי המשתמשים ואז לאחר מכן מעבירה אותם לשרת האיות.
• 7:35 – Red Underline Client? האם הכוונה לשירותים נוספים של תיקוני איות (אשר מסומן לרוב באמצעות קו אדום מתחת למילה עם השגיאה?)
• בגוגל מקבלים החלטה ב-8 דקות על ניסויים ושינויי אלגוריתם. אם זה נכון אזי הם ראויים לשבח על תרבות ארגונית יעילה. אחרת, הישיבה הזו הוכנה מראש. מניתוח טון הדיבור בסוף הוידאו הנוגע לקביעת ה-follow-up לשינוי – זו לא הפעם הראשונה שמדברים על הנושא.

האם אתם מוצאים דברים מעניינים נוספים?

הקשר בין אופליין לאונליין בשיווק אינטרנטי ואיך זה קשור לגוגל סג'סט

הגישה המקובלת הייתה שקידום אתרים ושיווק אינטרנטי עושים דרך האינטרנט. עם הכניסה של הפייסבוק, מונחים כמו "באזז", engagement, "שיווק חברתי/ויראלי" ומונחים רבים אחרים שלא הרבה אנשים מבינים, כבשו את עולם התוכן של המשווקים האינטרנטיים. אחת התוצאות המעניינות של התהליך הוא הקשר המתחזק בין השיווק אופליין (עיתונים, רדיו, מודעות) לשיווק אונליין. יותר מכך, הוא אפילו שינה כיוון. אם בעבר השיווק אונליין נועד כדי לקדם מוצרים/שירותים שניתנים אופליין, כעת השיווק אופליין נעשה במטרה לקדם את השיווק אונליין. מה משווקים אונליין? בדיוק מה שמשווקים דרך הטלוויזיה – מותג. אבל אי אפשר לשדר את עמוד הפייסבוק בפריים-טיים, אז צריך למצוא דרך להביא את כל הצופים בטלוויזיה שיעשו LIKE לעמוד הפייסבוק. איך עושים את זה?

קחו לדוגמא את הפעילות של דאב לפני שנה בדיוק, בחודש מרץ 2011, בעמוד הפייסבוק שלהם :

כמה תקציב שיווק בוזבז בדאב על פרסום הפעילות בה אנשים רק "מביעים דעה"? לדעתי זהו קמפיין לא כל כך בשל של אנשי שיווק שניסו לפצח את המדיה החברתית. נקווה בשבילם שכמות הלייקים גדלה וכך גם החשיפה של המותג שלהם. בין אם הקמפיין הצליח או בין אם לא (מישהו מצליח למצוא את עמוד הפייסבוק שלהם? אני לא), זהו סממן מעניין של כניסת המותגים לתחרות של השפעה ונוכחות במדיה החברתית.

ניסוי יותר יצירתי שאהבתי (ולו בשל העובדה שלא היה קשור לפייסבוק) היה של קפה טורקי עלית. ברשותכם אתייחס לחלק קטן מהקמפיין, שעל פניו נראה כמו תרגיל מתחכם של אנשי קידום אתרים הרפתקניים במיוחד:

על אף ההערכה הרבה שלי לאנשי SEO, אני בספק רב מאוד אם היו מצליחים לנגוס בתקציב שיווק רב כל כך רק כדי לגרום לאנשים לחפש את שם המותג בגוגל ובכך בעקיפין להגדיל את הנראות שלו. אבל דבר אחד בטוח – מבחינת גוגל זה עבד. ראו את ההשוואה שעשיתי ב-Google Suggest מתאריך ה-10 לינואר 2012, וחודשיים אחר כך, 10 למרץ 2012:

* לצערי לא לקחתי  צילום מסך של המיקומים בגוגל. מעניין היה לראות את השינוי במיקומים, על אף שלמיטב זכרוני, קפה טורקי עלית עלה במקום גבוה מאוד גם עבור החיפוש של "קפה טורקי"

האם יש עלייה בטראפיק/חשיפה למותג עבור אילו שחיפשו "קפה טורקי"? האם כל מי שחיפש "קפה טורקי" קודם לכן, לא למעשה חיפש את המותג "קפה טורקי עלית" שכבר מקדמת דנא נטוע בנו עמוק עמוק? לא ברורים לי ההישגים של הקמפיין. עם זאת, אין לי ספק שהאיזראלי קפטן הוא הברקה קטנה לא פחות. גם פרסומת מעולה, וגם באז רציני יותר מסתם חיפוש בגוגל:

אז גוגל סג'סט מייצג מה אנשים מחפשים. ומה שאנשים מחפשים כנראה עדיין יכול להיקבע על ידי פרסומות שמראים לנו בטלוויזיה וברחוב. מה שאנו רואים אונליין (פרסומות, מדיה חברתית) משפיע גם על מה שאנחנו עושים אופליין. יצירתיות ושימוש נכון בערוץ האונליין המוכר פחות מהאופליין ומהפרסום המסורתי, ללא ספק יהיה המפתח להצלחה למשווקים בשנים הקרובות, בעיקר לבוני המותגים.